"לך לך" אמר האל לאברם, "מארצך וממולדתך מבית אביך אל הארץ אשר אראך", ואפילו לא אמר האם זו נסיעה חד כיוונית או שיש טעם להשקיע בכרטיס הלוך-ושוב. בכל פעם שרוסו החליט שרודפיו הדמיוניים קמים עליו, הוא לקח תרמיל ויצא לדרכים, אפילו בלי לברר איזו ויזה הוא יקבל. כשדמיטרי אולנין של טולסטי מסתבך הוא עולה על כרכרה עם שלושה סוסים ונוסע לקווקז, אפילו בלי לבלות דקה על הרשימה של קרייג. איכשהו העולם נעשה מאז הרבה יותר קטן, הרבה יותר קרוב, אבל הכל גם הרבה פחות פשוט. היום אולי גוגל מאפשר לך לשוטט ברחובות העיר שאליה מועדות פניך עוד בטרם יצאת מהבית, אבל צריך לרשום את הילדה למעון עוד לפני שהיא נולדה. בשביל שהכל יהיה כל כך פשוט, גם אתה צריך להיות לפי הסטנדרט., ואבוי אם לא.

את הימים האחרונים אני מבלה בחיפושי דירה. כמו רבים זה משהו שאני עושה ממילא כל כמה שנים, ולרוב אני דווקא מחבב את העניין – לחפש מקום חדש לחיות בו, נקודת פתיחה מרעננת וחדשה. אבל הפעם זה כבר לא כך כך פשוט. קודם כל, מדובר כמובן בחיפוש דירה טרנס-אטלנטי. לפחות חיפושים דומים בעבר עשיתי באתר http://www.sublet.com/, אבל הפעם מכיוון שזו לא שכירות משנה, אין ברירה אלא לחפש בקרייגס ליסט. בחיי שלא ברור לי איך האתר הזה כל כך מצליח עם רמה ירודה כל כך של נוחות שימוש. אין מנוס אלא להיכנס אחת אחת לכל הרשימות, מבלי לדעת אפילו באיזה מועד מתפנה הדירה. מה שעוד מסבך את הסיפור הוא שאנחנו נודדים ביחד עם החתולים. כנראה שעוד תוקדש להם רשומה עצמאית, אבל זה לא מקל על החיפוש, במיוחד שבנכסים אותם מנהלת האוניברסיטה אין אפשרות להכניס בעלי חיים. בדיעבד מסתבר שבלא מעט מודעות אין לכאורה אפשרות להכניס חיות מחמד, אבל כשקוראים אותן לעומק מסתבר שאפשר להכניס חתולים (אני מקווה שגם בארה"ב חתולים בכל זאת ממלאים את הפונקציה של חיות מחמד), כך שאפילו הסינון המועט שהאתר הזה מאפשר לא ממש רלוונטי. וכדי להוסיף לעניין, ניו הייבן היא עיר מוכת פשיעה, אם כי כנראה בצורה די ממוקדת, עם "גטאות" שמאפשרים קיום בכבוד לסטודנטים, אבל רק ברחובות מסויימים.

מכל הסיפור הזה יוצא שמה שנדמה במבט ראשון כהיצע רב ומגוון, גם דירות במבחר גדלים ומחירים, מצטמצם לארבע דירות רלוונטיות, במחירים די גבוהים. אמנם עדיין מדובר במחירים נמוכים יחסית לניו יורק (או תל אביב) – נניח מחיר חודשי של $1800 לדירת 1200 רגל רבוע, אבל עדיין הרבה יותר מדי יקר ממה שקיוונו לו. וזה עוד לפני תשלום לסוכנות התיווך ומיני בטוחות שונות ומשונות. וכאן אנחנו מגיעים להתלבטות – האם למהר ולסגור, ואז לאכול את הלב כשתצוץ בעוד חודש דירת החלומות, או להמתין, תוך נטילת הסיכון שהדירות הטובות תיעלמנה? ואולי בכלל לנסות ולחפש דירה רק כשאהיה שם בעצמי, בחודש אוגוסט?

ומה זו בעצם בדיקת האשראי שהם דורשים? ואיך אפשר לספק בטוחה אם בכלל אין לי חשבון בנק אמריקאי? ולמה אף אחד לא חוזר אלי מכל הדירות שפניתי אליהן?

בקיצור, אם מישהו מבין הקוראים (איך פתאום נהיו לדבר הזה מאות קוראים?) מכיר מישהו שרוצה להשכיר דירה נחמדה ובטוחה בניו הייבן לזוג עם ילדה ושני חתולים החל מאוגוסט הקרוב – צרו קשר!